יום שלישי, 20 בספטמבר 2011

הסופלה המושלם...

נו באמת....פשוט הייתי חייבת לצלם ולעלות לבלוג.
הכנתי את סופלה השוקולד המושלם, לפי המתכון המקורי של "מאסטר שף".
התוצאה, אכן הייתה לא מאכזבת.
אבל מכיון שאני לא שוקוהוליקית, אני בעיקר נהניתי מהמראה איך שהסופלא תופח בתנור
 


ואז נשאר גבוה ואוורירי כשבוזקים עליו אבקת סוכר.....
ואז הוא נימוח ועדין כל כך בפה.....יאמממ.

הסופלה חוסל, עד הפירור האחרון!
המתכון מכאן. תודה למאסטר שף!
Posted by Picasa

יום שלישי, 6 בספטמבר 2011

הזמנה לחתונה

נפל בחלקי להכיר את דפנה כבר כמה שנים טובות. היא מאז ומתמיד תמכה בכל כישרון שלי וגם ביקשה שאעצב את הזמנה לחתונתה. הצעתי איור - והיא זרמה, כדרכו במילים "אני סומכת עליך...."
אין דבר שמלחיץ אותי יותר. אני נכנסת לסיחרור וחוסר ביטחון ומתחילה להתלבט מה הכי כדאי.
מלא שירבוטים נזרקו לפח, נסענו לחופשה וחזרנו. ואז התייחשבתי ליד השולחן וזה קרה.




רציתי להוסיף משהו אישי, מתוך החיים של דפנה ושי. ומה יותר אישי מהילדים..... הבת של שי והכלבים של דפנה.
בשבילי, חתונה זה בית. כלומר, האירוע עצמו הוא חגיגה של שתי נשמות שהצליחו למצוא אחד את השניה ולהתחבר לביחד. הביטוי הגשמי, הפיזי של הביחד הרוחני, הוא בית. לכן אני מתרגשת ובוכה בחתונות :-) לכן, כל כך נהניתי לאייר ולעצב את ההזמנה של דפנה ושי.
מזל טוב!!!


יום שני, 5 בספטמבר 2011

גלויות אנטרופוסופיות

את הרעיון יצרה מירי, וגם במשך כשנתיים הציקה לי....לאט לאט הקונספט נולד והאיורים קרמו עור וגידים. ההריון היה ארוך, אבל עכשיו הגלויות מוכנות. כמו לחמניות טריות שנאפות בתנור, הן בדפוס ממש בימים אלה.
בינתיים הצצה לגלויות של החודשים הקרובים:

ספטמבר

אוקטובר

נובמבר

הרעיון הוא לתת חומר ויזואלי לילדים קטנים, ברוח אנטרופוסופית, בתחום עונות השנה. כאן בישראל העונות שונות מאלו שבאירופה, והטבע מספר סיפורים אחרים לגמרי ( מי כמוני יודע). למדתי הרבה על הטבע שלנו כאן, שמתי לב לפרטים כמו צבעי השמיים והעננים בחודשים השונים, איך השמש מאירה אחרת, איך השדות משנים את צבעם.
מקווה שהצלחתי להעביר זאת כמה שיותר מדוייק.
היו גם משימות ציור לא פשוטות, ודרך לימוד ארוכה.

יום שני, 4 ביולי 2011

איורים לספר ילדים

לפני כמה ימים סיימתי את האיורים לספר ילדים "עץ הזית הקסום", שעומד לראות אור בזמן הקרוב. את הספר כתבה פלורי קנובלר, הוא ספר ראשון שהיא מוציאה לאור בהוצאת ספרים "אופיר ביכורים".


אני מאד מאושרת שיצא לי לעשות פרוייקט כזה. הדרך הייתה מעניינת ומלמדת מאד. עשיתי הרבה סקיצות, הרבה התלבטויות והרבה תיקונים. למדתי המון ואני די מרוצה מהתוצאה.

בהמשך אני אפרט על התהליך ועל הטכניקה שנוצרה תוך כדי עבודה. אכתוב גם על עזרים שהיו לי יעילים ועל חשיבות ביקורת טובה של מורה טוב (דני קרמן במקרה שלי).

את כל האיורים ניתן לראות כאן:
http://lovelyrita.carbonmade.com/projects/3194309#1
ובקרוב לחפש את הספר בחנויות הספרים (על זה אודיע בהמשך)

יום שני, 2 במאי 2011

משחקים בצבעי מים

אני אוהבת מאד צבעי מים. כנראה אכתוב הרבה על הצבעים המדהימים אלו. יש בהם כוח להצית את הדימיון ולהעביר אוירה. אני מתענגת ממש כשאני רואה עבודות טובות של צבעי מים. כשהצייר "כבש" את הטכיקה והכתמים זורמים לאן שהוא רוצה.
למרות שמקובל לחשוב שטכניקת מים היא מהפשוטות, וגם ילדים מציירים בצבעי מים, זה חומר מאד לא פשוט. צבעי מים דורשים הרבה התנסות, תיכנון מראש מוקפד, אימפרסיביות מחד ועדינות מאידך ובעיקר הרבה הרבה נסיון.
אבא שלי היה אלוף צבעי המים, הם תמיד עשו מה שהוא רצה, ככה חשבתי אז. היום אני יודעת כמה מיומנות צריך על מנת להצליח במשימה כה פשוטה.


ציור קטנטן, של אבא, משנת 89
 בבית ספר בו למדתי ציור, אקווארל היה המדיום הראשון בו עבדנו. הייתי בת 12. ציירנו טבע דומם שעות על גבי שעות. כל ציור היה לוקח לפחות 30 שעות עבודה. ככה "הרגנו" את הכוח של החומר הזה. לפעמים הייתי עושה חורים בנייר מרוב תיקונים. רק כשציירתי עם אבא שלי ב"פלאנארים" בחוץ, כשהכל משתנה והרוח מייבשת את המים, אז אהבתי את מה שקרה על הנייר.
עכשיו אני מנסה לחזור לכושר ולהחזיר ליד את הקלילות עם המים וגם ללמוד דברים חדשים.
לכבוד זה, הרחבתי את מגוון הפיגמנטים שהיה לי בסט הרגיל של "ירכא - סנט פיטרבורג", רכשתי שני סטים מורחבים של החברה וללא ספק ההקשעה משתלמת. אני מאד לא אוהבת שקורה לי שאני מזהה בקלות את שם הצבע שהשתמשו בציור. אני מ אמינה שאי אפשר להעביר את המציאות או את תחושת המציאות על ידי הנחת פיגמנטים על גבי הנייר כמות שהם, ללא עירבוב. במציאות אין שום דבר שהוא אדום סקרלט או כחול אולטראמרין. הצבעים הם רק בסיס. לכן מאד כייף כשיש מבחר גדול יותר של פיגמנטים לעבוד איתם.




בספר שרכשתי לפני כמה שנים, Ann Blockley עושה ניסיונות עם טכניקות מעורבות ומגיעה לתוצאות מפתיעות ומרגשות. ניסיתי, זה לא פשוט בכלל. צבעי מים שנראים ככתמים שבמקרה התפזרו לצורות הפרחים.....לא היו שם במקרה בכלל.
אני אמשיך לנסות.

כמו כן, אפשר לשלב בסיס אקרילי או ג'סו עם צבעי מים לקבלת טקסטורות מרתקות. גם בזה צריך להתנסות הרבה ולדעת מתי מתאים להשתמש בזה. ניסי ומאד הופתעתי, ג'סו סובל הכל, אפשר להרטיב אותו שוב ושוב ולמחק בקלות ועל גבי הכל להוסיף עיפרון או טמפרה. אפשר להוסיף אותו מתחת לצבעי המים ואפשר מעל, שעושה תחושת ערפל.

צבעי מים על ג'סו


מקרוב יותר רואים את הטקסטורה המעניינת


אפשר לשחק עם הג'סו ולמחוק את הצבע מים מעליו כדי לקבל עצמים בהירים


יום חמישי, 28 באפריל 2011

הצבעים החדשים שלי

אני כל כך אוהבת לפתוח צבעי מים.... זה לוקח אותי אחורה בזמן, כשבתור ילדה קטנה הייתי מקלפת את נייר העטיפה ונייר הכסף מהאמבטיות הצבעים הקטנות. זה עדיין אותם הצבעים כמו לפני שלושים שנה. אז, אהבתי גם ללקק אותם, יש בהם דבש לכן הטעם מתוק מתוק ואולי זה רק זיכרון ילדות מתוק.
הצבעים החדשים שלי
Yarka St. Petersburg Professional Watercolor Pans Sequel Set
http://www.dickblick.com/products/yarka-st-petersburg-professional-watercolor-pans/










אז עכשיו אני עובדת עם 3 סטים. יש כמה צבעים חופפים אבל המגוון של הצבעים שווה.
Posted by Picasa

יום שלישי, 19 באפריל 2011

אני סורגת

זמן קצר אחרי שאמא נפטרה, לגמרי במקרה ראיתי נעלולים מתוקים סרוגים באתר ETSY. שם מכרו אותם. ידעתי שאני בטח יכולה לסרוג כאלה ומאד רציתי לעשות משהו בשביל מאיה. פניתי למירי, שסוגרת מקסים לילדיה, והיא הכירה לי אתר סריגה מדהים שיש בו הכל RAVERLY. התאהבתי, ובשניה ניצתה מחדש האהבה שלי לסריגה, הרי למדתי לסרוג ולתפור עוד כשהייתי נערה צעירה. תמיד אהבתי מלאכת יד ותמיד היא הסיטה אותי מציור.
הפעם הייתי חייבת משהו להרגע בו ולהעלם לתוכו כשהראש גועש והלב כואב (ואני לא יכולה לרוץ בגלל נזקי ההריון).
מאז סרגתי כמה פריטים מקסימים למאיה'לה וגם שאל לעצמי..לחורף הבא והיד עוד נטויה (ויש הרבה חוטי סריגה בארון).

הקרדיגן לחג הפסח


סוודר אביבי וכובע מהמם


נעלולים מתוקים


יום ראשון, 17 באפריל 2011

הגדה מאויירת של מירי

תמיד קיוויתי לאייר הגדה של פסח.

יש בה פוטנציאל אדיר ליצור איורים מלאי יופי ומשמעות. למזלי, חברתי מירי, בעלת הבלוג My Child's Diary , החליטה לאתגר אותי ברגע אחרון וביקשה איור לכריכת האגדה שהיא כתבה וערכה. ככה יצא שכשמאיה ישנה איזה שעתיים רצופות (די נדיר), הצלחתי להתחיל ולסיים משהו שבעיניי הוא סקיצה טובה לאיור שער ההגדה.

מירי הייתה מאד מרוצה ועכשיו יש הגדה מלאה מעוצבת ומאויירת, ע"י אייל, בעלה המוכשר.


שוב ושוב אני לומדת שלפעמים סקיצה או שירבוט הם טובים יותר ממשהו מושקע ומוקפד. כדאי לזרום עם מה שיוצא תחת ידך ולסמוך על היד שיודעת להוציא דברים יפים.

חג פסח שמח

יום שני, 7 בפברואר 2011

לזכרה של אמי



היום, לפני חודשיים, ב-6 לפברואר נפטרה אמי.


עברו חמישה חודשים מאז גילינו על הסרטן אצלה, כשבועיים אחרי הלידה של מאיה.

היא נלחמה בשקט ובהשלמה עם המחלה שהכניעה את האישה הכי חזקה שהכרתי.


אמא, אהובה שלי, תמיד התגאת בי על הכישרונות שלי, עשית המון כדי שאוכל ללמוד ציור. נתת מעצמך על מנת שנוכל להיות אנשים יצירתיים כמו שאבא ואת רציתם. תמכת בכל החלטה שעשיתי על מנת להצליח במקצוע שלי ובחיים שלי בכלל, תמיד היית שם בשבילי.

את חסרה לי. וזה לתמיד.


אני אמשיך ליצור ולהתפתח, לנסות דברים חדשים ולקפוץ לתוך הרפתקאות בלי לחשוב פעמיים כמו שלימדת אותי ואף יותר. כל הצלחותיי תמיד יהיו גם בזכותך.


אין גבורה במוות ואין תהילה בייסורים, הם פשוט חלק מהחיים.























כמה רישומים של אבא, כך הוא ראה אותך דרך עיני אהבתו אליך.

אני לא ציירתי אותך מעולם, אבל בכל ציור שלי יש אותך.




















תהי נשמתך נחה בשלווה וצרורה בצרור החיים.


נ.ב. את הפוסט כתבתי למחרת ההלוויה, רק עכשיו יכולתי לפרסם אותו