תמיד קיוויתי לאייר הגדה של פסח.
יש בה פוטנציאל אדיר ליצור איורים מלאי יופי ומשמעות. למזלי, חברתי מירי, בעלת הבלוג My Child's Diary , החליטה לאתגר אותי ברגע אחרון וביקשה איור לכריכת האגדה שהיא כתבה וערכה. ככה יצא שכשמאיה ישנה איזה שעתיים רצופות (די נדיר), הצלחתי להתחיל ולסיים משהו שבעיניי הוא סקיצה טובה לאיור שער ההגדה.
מירי הייתה מאד מרוצה ועכשיו יש הגדה מלאה מעוצבת ומאויירת, ע"י אייל, בעלה המוכשר.
שוב ושוב אני לומדת שלפעמים סקיצה או שירבוט הם טובים יותר ממשהו מושקע ומוקפד. כדאי לזרום עם מה שיוצא תחת ידך ולסמוך על היד שיודעת להוציא דברים יפים.
חג פסח שמח
את פשוט מדהימה - מוכשרת בטירוף, חברה מקסימה ואת היתר כתבתי לך בבלוג שלי...
השבמחקאני מתרגשת מאוד מהמחשבה שלעולם יהיה לך חלק במשהו שהיה כה חשוב לליבי.
המון תודה!!!!
ריטה, איזה יופי!
השבמחקהצלחת לתת תחושה של המון רב תוך מתן פרטים מועטים וזה ממש עובר.
ומעניין השימוש בגלימה כחולה למשה הגברי וגלימה אדומה-ורדרדה לדמות הנשית (מרים?) ברקע... זה היה מודע?
מירי מתוקה, תודה!
השבמחקאני מתרגשת כל פעם מחדש כשמישהו מתרגש מהעבודה שלי, במיוחד מכזאת שאני הכי אוהבת לעשות. זה קסם, אני נוצרת בליבי את הרגעים האלה שיזינו את הבאים בעתיד.
גליה יקירתי
השבמחקלדעתי, אין לא מודע בציור, כשאת מציירת הראש עובד כל הזמן וכל רגע את צריכה לקבל החלטה, איפה לעשות קו, איזו צורה של לקו, צבע וכו׳ וכו׳ זה כמו מחקר והוא כמעט אינסופי. לפעמים את חוקרת את מה שנמצא מול עינייך, כמו בציור ממודל, ולפעמים את חוקרת מה את רואה בדימיונך. ושם עוד יותר מסובך לקבל החלטות כי הכל את צריכה להמציא, כל הפרטים עד הקטנים ביותר. זה מה שהכי מושך אותי באיור, שם אני יכולה לטייל בדמיון שלי ולהשתעשע איתו בלי סוף, וזה גם מה שהכי מסובך באיור. בדיוק במקום הזה הביקורת העצמית עובדת הכי קשה וחוסמת....
זה מזכיר לי סרט שראיתי לפני יומיים, ההתחלה, עם ליאונרדו די קפריו....שם הם יוצרים עולמות בתת-מודע.
השתמשתי בעפרונות צבעוניים רכים של Lyra rembrant polycolor וגם בחרתי כמות מצומצמת של גוונים, כדי לתת תחושה של ציור עתיק. מכיון שאז צבעו את הבדים בצבעים מהטבע בלבד כל הגוונים קצת דהויים. התכלת התחבר לי לכהנים, כנראה בצורה אסוציאטיבית.
INCEPTION- עד עכשיו לא הצלחתי להגיע להסכמה עם איש לגבי מהות הסוף שם (ולא רוצה לשים ספוילרים).
השבמחקתודה שכתבת על ההחלטות בתהליך- בעיניי זה תמיד מעניין מאוד, אם לא יותר הכי מעניין, לקבל את הקונטקסט של מחשבות האמן לגבי היצירה.