אני אוהבת מאד צבעי מים. כנראה אכתוב הרבה על הצבעים המדהימים אלו. יש בהם כוח להצית את הדימיון ולהעביר אוירה. אני מתענגת ממש כשאני רואה עבודות טובות של צבעי מים. כשהצייר "כבש" את הטכיקה והכתמים זורמים לאן שהוא רוצה.
למרות שמקובל לחשוב שטכניקת מים היא מהפשוטות, וגם ילדים מציירים בצבעי מים, זה חומר מאד לא פשוט. צבעי מים דורשים הרבה התנסות, תיכנון מראש מוקפד, אימפרסיביות מחד ועדינות מאידך ובעיקר הרבה הרבה נסיון.
אבא שלי היה אלוף צבעי המים, הם תמיד עשו מה שהוא רצה, ככה חשבתי אז. היום אני יודעת כמה מיומנות צריך על מנת להצליח במשימה כה פשוטה.
בבית ספר בו למדתי ציור, אקווארל היה המדיום הראשון בו עבדנו. הייתי בת 12. ציירנו טבע דומם שעות על גבי שעות. כל ציור היה לוקח לפחות 30 שעות עבודה. ככה "הרגנו" את הכוח של החומר הזה. לפעמים הייתי עושה חורים בנייר מרוב תיקונים. רק כשציירתי עם אבא שלי ב"פלאנארים" בחוץ, כשהכל משתנה והרוח מייבשת את המים, אז אהבתי את מה שקרה על הנייר.
עכשיו אני מנסה לחזור לכושר ולהחזיר ליד את הקלילות עם המים וגם ללמוד דברים חדשים.
לכבוד זה, הרחבתי את מגוון הפיגמנטים שהיה לי בסט הרגיל של "ירכא - סנט פיטרבורג", רכשתי שני סטים מורחבים של החברה וללא ספק ההקשעה משתלמת. אני מאד לא אוהבת שקורה לי שאני מזהה בקלות את שם הצבע שהשתמשו בציור. אני מ אמינה שאי אפשר להעביר את המציאות או את תחושת המציאות על ידי הנחת פיגמנטים על גבי הנייר כמות שהם, ללא עירבוב. במציאות אין שום דבר שהוא אדום סקרלט או כחול אולטראמרין. הצבעים הם רק בסיס. לכן מאד כייף כשיש מבחר גדול יותר של פיגמנטים לעבוד איתם.
בספר שרכשתי לפני כמה שנים, Ann Blockley עושה ניסיונות עם טכניקות מעורבות ומגיעה לתוצאות מפתיעות ומרגשות. ניסיתי, זה לא פשוט בכלל. צבעי מים שנראים ככתמים שבמקרה התפזרו לצורות הפרחים.....לא היו שם במקרה בכלל.
למרות שמקובל לחשוב שטכניקת מים היא מהפשוטות, וגם ילדים מציירים בצבעי מים, זה חומר מאד לא פשוט. צבעי מים דורשים הרבה התנסות, תיכנון מראש מוקפד, אימפרסיביות מחד ועדינות מאידך ובעיקר הרבה הרבה נסיון.
אבא שלי היה אלוף צבעי המים, הם תמיד עשו מה שהוא רצה, ככה חשבתי אז. היום אני יודעת כמה מיומנות צריך על מנת להצליח במשימה כה פשוטה.
 |
| ציור קטנטן, של אבא, משנת 89 |
עכשיו אני מנסה לחזור לכושר ולהחזיר ליד את הקלילות עם המים וגם ללמוד דברים חדשים.
לכבוד זה, הרחבתי את מגוון הפיגמנטים שהיה לי בסט הרגיל של "ירכא - סנט פיטרבורג", רכשתי שני סטים מורחבים של החברה וללא ספק ההקשעה משתלמת. אני מאד לא אוהבת שקורה לי שאני מזהה בקלות את שם הצבע שהשתמשו בציור. אני מ אמינה שאי אפשר להעביר את המציאות או את תחושת המציאות על ידי הנחת פיגמנטים על גבי הנייר כמות שהם, ללא עירבוב. במציאות אין שום דבר שהוא אדום סקרלט או כחול אולטראמרין. הצבעים הם רק בסיס. לכן מאד כייף כשיש מבחר גדול יותר של פיגמנטים לעבוד איתם.
בספר שרכשתי לפני כמה שנים, Ann Blockley עושה ניסיונות עם טכניקות מעורבות ומגיעה לתוצאות מפתיעות ומרגשות. ניסיתי, זה לא פשוט בכלל. צבעי מים שנראים ככתמים שבמקרה התפזרו לצורות הפרחים.....לא היו שם במקרה בכלל.
אני אמשיך לנסות.
כמו כן, אפשר לשלב בסיס אקרילי או ג'סו עם צבעי מים לקבלת טקסטורות מרתקות. גם בזה צריך להתנסות הרבה ולדעת מתי מתאים להשתמש בזה. ניסי ומאד הופתעתי, ג'סו סובל הכל, אפשר להרטיב אותו שוב ושוב ולמחק בקלות ועל גבי הכל להוסיף עיפרון או טמפרה. אפשר להוסיף אותו מתחת לצבעי המים ואפשר מעל, שעושה תחושת ערפל.
 |
| צבעי מים על ג'סו |
 |
| מקרוב יותר רואים את הטקסטורה המעניינת |
 |
אפשר לשחק עם הג'סו ולמחוק את הצבע מים מעליו כדי לקבל עצמים בהירים |
יפה לראות איך הרבדים והמשמעויות של צבעי המים מתבטאים גם בעבודה.
השבמחקמעניין לראות את ההתכתבות בין שני העצים שהבאת ברשומה. מציאות חזקה לעומת פנטזיה. וכל מה שנכנס ברווח שבין הפנטזיה למציאות הוא מרתק... מה עם סיפורם של הכלב, הציפור והבית בעולם האדום מול הסנאי בעולם הכחול, להשלמת התמונה? (:
ואיך לעזאזל מוצאים זמן עם תינוקת בת חצי שנה לציור בטבע? אני כל הזמן מרגישה שאני מבססת תלות לא בריאה בתמונות...
תודה גליה, זה חומר מרתק וגם כשמציירים מציאות נוצר הרבה מקום לשיממון בגלל האופי של צבעי המים.
השבמחקלצערי, לא ציירתי בטבע, אלא מתמונה באייפד :-)
להגנתי אומר שבעבר ציירתי הרבה בטבע ועכשיו אני מסתפקת בהתבוננות בעצים אצלי בגינה.
את העץ השני עם הג׳סו ציירתי מהראש וכך גם כל הפרטים שהוספתי מסביב, סוג של שירבוט.
האמת שחשוב מאד לצייר ממודל אמיתי ובמיוחד בחוץ כשהאור משפיע על הצבעוניות. אולי צריך להתחייב לציור טבע אחד בשבוע, אם מתחייבים תמיד נמצא גם את הזמן. מה את אומרת?
מקבלת את האתגר, תודה!
השבמחקעכשיו רק צריך להשיג כן ציור...